אבל כבד יורד על עולם התורה עם עליתו לגנזי מרומים של מרן פוסק הדור הגאון הגדול רבינו הרב יוסף שלום אלישיב זצוק"ל.

צניעותו המדהימה היתה לשם דבר. מביתו הדל במאה שערים יצאו פסיקות הלכתיות שהתקבלו בעולם היהודי כולו בכל רחבי תבל.

הגאון רבי יוסף שלום אלישיב היה עמוד ההלכה של דורנו וכל הליכותיו ואורחות חייו היו מדודים ושקולים ע"פ ההלכה הטהורה מבלי לנטות ימין ושמאל.

למדנותו המופלגת, עמקותו והיקף ידיעותיו היו בסדרי גודל בלתי נתפסים. מי שלא ראה במו עיניו יתקשה להאמין כיצד למרות גילו וחולשתו לא פסק אף יום מלימוד התורה ולמעט הזמנים בהם השיב לשאלות היה שקוע כל העת בספר ולא משו עיניו ממנו אף לא לרגע. התמדתו העצומה היתה תופעה נדירה ומעוררת השתאות.

נדיבים רבים ביקשו לשפץ את ביתו ולשפר את איכות חייו אך הוא סירב בתוקף. למעט צרכיו הבסיסיים לא נהנה מהעולם הזה כמלא נימה, כל מאווייו היו נתונים ללימוד התורה הקדושה.

זכה בית הדין הגדול, ומרן הרב אלישיב כיהן בו כדיין. בפסקי הדין שחיבר נקט בגישה מאוד ריאלית אשר משקפת את המציאות העכשווית דרך ההלכה. האמת היתה נר לרגליו ויושר לסימן ההיכר שלו.

מיעט בשינה ובאכילה, רק כדי צורכו, ולא פעם נדהמו בני הבית לגלות אותו כשעתיים או שלוש לאחר שהלך לישון ספון בין ערימות הספרים וכולו שקוע בעומקה של הלכה.

שלא כפי שניתן לחשוב ובניגוד למה שניטען לא פעם, הרבנות הראשית לישראל היתה חשובה מאוד עבורו והוא רכש לה כבוד רב בראש ובראשונה בשל העבודה שנוסדה ע"י מי שהיה מורו ורבו (ואף השיא אותו) – הראי"ה קוק זצוק"ל.

חשתי בכל פעם שנועצתי בו כי הוא רואה ברבנות הראשית מוסד בעל אחריות ציבורית גדולה ולא פעם ביקש ממני זמן בכדי לחשוב לעומק על מנת להשיב לי תשובות לשאלות הלכתיות הנוגעות לכלל הציבור, הן בענייני נישואין, והן בענייני כשרות ודיינות.

מעבר לתמיכה הפומבית שהביע בבחירתי לתפקיד, הרי שתדיר מצאתי אצלו אוזן קשבת להתייעצויות הרות גורל באהבה גדולה ובחום רב, זכיתי להתברך מפיו פעמים רבות ולחזות בחוש כיצד ברכותיו מתקיימות.

נדהמתי לא פעם להווכח שלמרות גילו המופלג יכולת הניתוח שלו והכרת המציאות היו מעוררות השתאות ותשובותיו נבעו מראיה כוללת והסתכלות לטווח רחוק.

איש אמת ויושרה אבד מן העולם, אין זו אך יתמות אישית וציבורית אלא שבר גדול לדורנו. הרב אלישיב מענקי הפסיקה ההלכתית הצרופה היה גאון חסר תקדים אשר חש כמי שנושא את עול הדור כולו על כתפיו ומי יתן לנו תמורתו.